
תסמונת העין היבשה יכולה לנבוע מפגם ביצור הדמעות או עקב הרכב לא תקין שלהן, הגורם לאידוי מהיר שלהן. פעילות לא תקינה של העפעפיים ו/או של בלוטות החלב ותאי הגביע אשר בעפעפיים – תגרום ליובש בעיניים. היובש עלול לגרום, בין היתר, לכאבי עיניים, לעייפות בעיניים, לצריבה, לאי נוחות, לרגישות לאור ואף לראייה מטושטשת.
מחלה של קרום הדמעות שמתבטאת בכמות לא מספקת של דמעות או באיכות ירודה של דמעות וגורמת לתחושת אי נוחות ו/או פגיעה בראיה. קרום דמעות לא יציב או חסר גורם למחלת פני שטח של העין (פגיעה בתאי אפיתל), דלקת כרונית ואף פגיעה בעצבוב פני שטח העין.
הדמעות האנושיות הן סוג של מרק מורכב מאין כמותו. המודל העדכני של קרום הדמעות מדבר על שתי שכבות: שכבה מימית-רירית ושכבה שומנית. בנוסף, ישנה חשיבות לריכוז המלחים בדמעות (אוסמולריות) ולמרכיבים נוספים כגון נוגדנים, ציטוקינים ואנזימים אשר פועלים בהרמוניה כדי לשמור על פני שטח העין מפני נזקי הסביבה ופתוגנים שונים.
הערכות מדברות על מיליארד אנשים בעולם שסובלים מעין יבשה. ניתוח על של מאמרים בנושא שפורסם ב 2022 מדבר על שכיחות של 8.1% בקרב מבוגרים בארה״ב. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים ועולה עם הגיל (כמעט 20% בקרב מבוגרים מעל גיל 75).
הפגיעה בקרום הדמעות יכולה להתרחש בכל אחת מהשכבות שמרכיבות אותו. הפגיעה יכולה להיות כמותית, כלומר, הפרשה לא מספקת של דמעות; או איכותית, בדר״כ פגיעה בשכבה השומנית של הדמעות – אשר גורמת לאידוי מוגבר של הדמעות.
חשוב להעריך את כמות ואת איכות הדמעות, את רמת הדלקת ומאפיינים נוספים שקשורים למחלה, ולפי הממצאים להחליט על טיפול מותאם אישית לכל מטופלת ומטופל.