קיימות שתי גישת עיקריות לביצוע טיפול לייזר להסרת משקפיים. בניתוח משייפים את הקרנית בעזרת קרני הלייזר ומשנים את כח השבירה שלה, כך שקרני האור תתמקדנה על הרשתית ללא צורך בתיקון נוסף בעזרת משקפיים או עדשות מגע. השיוף של הקרנית יכול להתבצע על פני שטח הקרנית החיצוניים (surface ablation) או בעומק הקרנית מתחת למתלה אשר יוצרים בתחילת הניתוח (לאסיק ואינטרה-לאסיק).
בניתוח PRK מקלפים את השכבה החיצונית הקדמית של הקרנית, שכבת האפיתל. שכבה זו מתחדשת עצמונית לאחר הנתוח. קרני הלייזר מכוונות לקרנית הקדמית אשר נחשפת לאחר קילוף האפיתל. לאחר הטיפול מונחת עדשת מגע טיפולית (עדשת מגע רחבה שאינה מתקנת ראיה, אלא מונחת לצורך הגנה על הקרנית החשופה ומניעת חיכוך בין הקרנית לעפעפיים), ומטפלים בטיפות אנטיביוטיות למניעת זיהומים וטפות סטרואידליות להקטנת תהליך הדלקת.
בשיטת ה- LASEK מפשילים את שכבת האפיתל ולאחר שיוף הקרנית נעזרים בו לכיסוי הקרנית המנותחת. האפיתל שקולף מתחדש במהלך מספר ימים.
שיוף פני הקרנית החיצוניים משטח את הקרנית הקדמית ומחליש את יכולת השבירה שלה. כך משנים את כח התשבורת של העין, את המספר.
הפעלת הלייזר על פני הקרנית החשופה לאחר קילוף השכבה החיצונית, שכבת האפיתל.
יתרונות שיטת ה-PRK
בשיטה זו לא יוצרים מתלה בקרנית, כך שהשיוף בקרנית מבוצע במיקום שטחי יותר בקרנית, ופחות מדקק את הקרנית
הקרנית לאחר ניתוח PRK יציבה יותר משום שהשיוף מבוצע בחלק קדמי שלה ולא תחת מתלה
חסרונות שיטת ה-PRK
ההחלמה לאחר ניתוח PRK איטית יותר ומלווה באינוחות בעיניים בימים הראשונים לאחר הניתוח עקב קילוף האפיתל.
במהלך ריפוי הקרנית עלולה להיווצר צלקת בקרנית שטופלה, הנקראת Haze. הצלקת עללה להפריע לראיה ויש לטפל בה בטיפות סטרואידים. לעתים יש צורך בקילוף מחדש של האפיתל הצלקת וטיפול מקומי בטיפות מיטומיצין C, חומר המונע הצטלקות.
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
