צורה ייחודית של קטרקט הינה הקטרקט המולד והקטרקט ההתפתחותי. עכירות בעדשה הקיימת עם הלידה מכונה קטרקט מולד, ואילו עכירות המתפתחת במהלך השנה הראשונה לחיים הינה קטרקט התפתחותי. כשליש מהמקרים הקטרקט המולד תורשתי, בשליש נוסף הקטרקט קשור למחלה כלל גופית, ובשאר המקרים אין סיבה ברורה להמצאות העכירות בעדשה.
קטרקט מולד מופיע בעין אחת או בשתי העיניים, ומומלץ לבדוק את שאר בני המשפחה של הילד. במידה והאם הרה בשנית ניתן במקרים רבים לאבחן קטרקט בעובר בעת סקירת המערכות. בדיקה לקטרקט מתבצעת בבית החולים סמוך ללידה על ידי רופאי הילדים. בכל מקרה בו נראה דרך האישון גוון שונה או שמתפתחת פזילה יש לחשוד בקטרקט ולפנות לבדיקת רופא עיניים. תינוקות וילדים עם קטרקט מולד נבדקים לחיפוש מחלות נוספות.
לרב מומלץ לנתח קטרקט מולד בהקדם. העדשה העכורה מוסרת וברב המקרים מושתלת עדשה תוך עינית מלאכותית בעין. כאשר הקטרקט קיים בעין אחת, לאחר הניתוח הראיה בעין שנותחה חלשה מזו שבעין השניה (בהנחה שהעין השניה תקינה). חוסר איזון זה בראיה בין שתי העיניים עלול לגרום לעין המנותחת להיות עין עצלה, עין שאינה מגיעה לראיה מיטבית (התפתחות אמבליופיה). לאחר הניתוח יש לטפל למניעת אמבליופיה. הטיפול מורכב לרב משילוב של התאמת משקפיים או עדשות מגע וסגירות של העין הטובה עם כיסוי, על מנת לאפשר לעין שנותחה לפתח את יכולת הראיה התקינה ללא הפרעה מצד העין החזקה. בגיל הצעיר העין גדלה והתשבורת (המספר במשקפיים) משתנה באופן רציף. חשוב למדוד את התשבורת לעתים קרובות ולהתאים את התיקון כך שתתאפשר ראיה מיטבית בעין שנותחה.
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
