בשלבים המוקדמים מחלת הסכרת עלולה לפגוע ברשתית ללא פגיעה בראיה, וללא תסמינים המזהירים את החולה בסכרת שהעין נפגעה. לכן חשוב מאד להבדק באופן סדיר על ידי רופא עיניים אף במקרים בהם אין פגיעה בראיה.
בשלבים מתקדמים המחלה עלולה לגרום להפרעה בראיה שתתבטא בטשטוש הדרגתי בראיה, או ירידה פתאומית בראיה או עכירויות בשדה הראיה.
לרב הפגיעה במחלת הסכרת הינה בשתי העיניים, אך לא תמיד באותה חומרה.
כיצד נפגעת הרשתית בסכרת?
מחלת הסכרת פוגעת בתפקודם של כלי הדם הקטנים. הרשתית מכילה כמות גדולה של כלי דם קטנים ומאד פגיעה לרמות סוכר שאינן מאוזנות.
הפגיעה ברשתית מסווגת ל-3 סוגים עיקריים:
מחלת רשתית שאינה שגשוגית (Non-proliferative diabetic retinopathy) – זוהי הצורה השכיחה של פגיעת סכרת ברשתית. מדרגים את חומרתה כפגיעה קלה, בינונית, חמורה או חמורה מאד, על פי הממצאים בקרקעית העין בבדיקת רופא העיניים. מחלת הסכרת פוגעת בדפנות כלי הדם וגורמת לדימומים, להיווצרות בליטות קטנות בדפנות כלי הדם (מיקרואנוריזמות) ולדליפת נוזלים מכלי הדם, וכן לשינויים במבנה הורידים ולחיבורים לא תקינים בין עורקים לורידים.
מחלת רשתית שגשוגית (Proliferative diabetic retinopathy) – זוהי פגיעה חמורה יותר ברשתית, בה נוצרים כלי דם חדשים, שאינם תקינים ברשתית. כלי הדם החדשים עלולים לדמם ולגרום לירידה בראיה עקב דם המתפזר בחלל העין (חלל הזגוגית). עם התקדמות המחלה, כלי דם אלו מצטלקים ומושכים את הרשתית ממקומה. במצב זה חדות הראיה ושדה הראיה עלולים להפגע במידה רבה. כלי דם חדשים עלולים להיווצר גם בחלקה הקדמי של העין. במקרים אלו מקום ניקוז הנוזלים מהעין עלול להסתם על ידי רקמה עם כלי דם אלו, והלחץ בתוך העין מטפס לערכים גבוהים.
בצקת במקולה- מחלת הסכרת פוגעת בדפנות כלי הדם. כתוצאה מכך עלול להיות דלף של נוזל מתוך גלי הדם אל רקמת הרשתית, ובעיקר במרכז הרשתית, במקולה. הנוזל המצטבר במקולה גורם לעיבוי של הרקמה ולירידה בראיה. בצקת במקולה מאובחנת על ידי רופא העיניים בבדיקת הרשתית לאחר הרחבת האישונים. בדיקות עזר לאבחנה של בצקת ולמעקב אחר תגובה לטיפול בבצקת הינן בדיקת ה- OCT ובדיקת פלורסצאין אנגיוגרפיה.
מחלת סכרת שגשוגית ברשתית. כלי דם בלתי תקינים חדשים צומחים על גבי עצב הראיה. חולה זה טופל בלייזר לרשתית.
דימום בחלל הזגוגית, המסתיר את קרקעית העין וגורם לירידה בראיה בחולה עם סכרת.
מתי עלי להבדק על ידי רופא עיניים?
הרשתית הינה איבר מטרה הנפגע במחלת סכרת. כל חולה סכרת חייב להבדק על ידי רופא עיניים עם הרחבת האישונים באופן סדיר. איבחון מוקדם של פגיעה ברשתית מאפשר טיפול מוקדם ומניעת פגיעה קשה, ולעתים בלתי הפיכה, בתפקודי הראיה.
תדירות בדיקת הרשתית תלויה בגיל החולה בעת גילוי המחלה ובחומרת הפגיעה ברשתית.
חולי סכרת נעורים, הצעירים מגיל 30 שנה, זקוקים לבדיקה ראשונה תוך 5 שנים מהאבחנה ולבדיקות חוזרות לפי חומרת המחלה ברשתית.
חולי סכרת מסוג II, לרב מעל גיל 30, חייבים בבדיקה ראשונה מיד עם אבחנת מחלת הסכרת. תדירות הבדיקות החוזרות תלויה בממצאים ברשתית. התדירות הנמוכה ביותר הינה מדי שנה, גם במקרים בהם אין תלונות על פגיעה בראיה. כאשר ישנה פגיעה ברשתית, תדירות המעקב גבוהה יותר.
כל חולת סכרת בהריון חייבת בבדיקה מדי טרימסטר לפחות. רצוי מאד להבדק גם טרם ההריון.
בכל מקרה של ירידה בראיה חשוב להבדק על ידי רופא העיניים בהקדם.
מי נמצא בסיכון לפגיעה ברשתית מסכרת?
כל חולה סכרת חייב להבדק על ידי רופא עיניים באופן סדיר, מחשש להתפתחות מחלה ברשתית.
הסיכון לפתח את המחלה גדול יותר ב:
חולים עם מחלה ממושכת. לאחר 20 שנות מחלה, שכיחות הפגיעה ברשתית קרובה ל-100% מהחולים בסכרת נעורים, וכ- 60% מהחולים בסכרת type2.
גיל מבוגר
חולים שרמת הסוכר בדמם אינה מאוזנת
חולים בעלי לחץ דם גבוה בנוסף לסכרת
חולי סכרת עם רמת ליפידים גבוהה בדם
חולות סכרת במהלך הריון
מעשנים
טיפולים בפגיעת סכרת ברשתית:
מניעה- הטיפול בפגיעה מסכרת ברשתית שאינה שגשוגית הינו מניעתי. איזון מיטבי של רמת הסוכר בדם ושל לחץ הדם יעיל במניעת הדרדרות הפגיעה ברשתית ובשמירה על הראיה.
טיפול בלייזר- כאשר הפגיעה ברשתית שגשוגית, ונוצרים כלי דם חדשים לא תקינים ושבירים ברשתית, הטיפול העיקרי הינו בלייזר, ונקרא PRP, Pan Retinal photocoagulation. הטיפול בלייזר מבוצע במרפאת העיניים לאחר הרחבה של האישונים ואלחוש מקומי של העין עם טיפות. הרופא מניח עדשת מגע מיוחדת על פני העין, ומבצע טיפול בלייזר ברשתית ההיקפית מחוץ למקולה. הטיפול בלייזר גורם לנסיגה של כלי הדם החדשים שנוצרו ברשתית. בטיפול יוצרים כוויות קטנות מאד ומרובות ברשתית ההיקפית. הטיפול מחולק לרב לשניים או שלושה מפגשים. הטיפול בלייזר עלול לפגוע במידה קלה בראיה המרכזית וההיקפית, אך חיוני למניעת הדרדרות קשה בתפקודי הראיה. בנוסף תתכן פגיעה קלה גם בראית לילה ובראית צבעים לאחר הטיפול.
טיפול ניתוחי- הניתוח העיקרי בחולי סכרת עם פגיעה ברשתית נקרא ויטרקטומיה. בניתוח זה כורתים את ג'ל הזגוגית (ויטראוס) אשר ממלא את חלל העין, על מנת להסיר דימום סמיך בחלל הזגוגית, על מנת לקלף רקמות לא תקינות שצומחות על פי הרשתית, וכן על מנת להחזיר את הרשתית המופרדת למקומה, במקרים בהם היא משוכה. במהלך הניתוח ניתן גם לטפל בלייזר ברשתית שעדיין לא טופלה. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או אזורית.
הטיפול בבצקת מקולרית- בצקת במקולה מטופלת לרב בעזרת לייזר עדין המכוון לאזור המרכזי של הרשתית. הטיפול מבוצע במרפאה תוך אלחוש מקומי של העין. הטיפול בלייזר מקטין את הסיכון לירידה בראיה בעקבות הבצקת. אפשרויות טיפול נוספות בבצקת מקולרית, ובעיקר בבצקת שלא הגיבה לטיפול בלייזר הינן הזרקות של תרופות לתוך העין.
טיפול בלייזר ברשתית עם מחלת סכרת שגשוגית. קרן הלייזר עוברת דרך הקרנית ומגיעה ליעדה ברשתית. הנקודות הלבנות מופיעות באזורים שטופלו.
סיבוכים של מחלת הסכרת בעין:
צמיחה של כלי דם בלתי תקינים בעין עלולה לגרום לירידה בראיה במספר דרכים:
דימום בזגוגית- כלי הדם החדשים אינם תקינים, ונוטים לדמם בקלות. הדימום מתרכז בחלל הזגוגית וממלא את תוכן העין. הדימום יכול להיות קל או סמיך, וגורם לירידה פתאומית בראיה ללא כאבים. לרב הדימום נספג בהדרגה על ידי העין עצמה. במידה והחולה לא טופל בעבר בטיפולי לייזר או שהדימום אינו נספג, ניתן לנקז את הדימום בניתוח הנקרא ויטרקטומיה.
הפרדות רשתית (Tractional retinal detachment)- כלי הדם החדשים הנוצרים ברשתית במחלת הסכרת יוצרים מעין רקמה צלקתית, העלולה להתכווץ ולמשוך את הרשתית מדופן העין. הפרדות רשתית מסוג זה פוגעת במידה רבה בראיה. לעתים ניתן לנתח את הרשתית, להפריד את הרקמה הצלקתית ולהחזיר את הרשתית למקומה.
גלאוקומה (Neo-vascular glaucoma) - כלי הדם החדשים עלולים לצמוח גם בחלקה הקדמי של העין, וליצור רקמה החוסמת את מקום ניקוז הנוזלים מהעין. במצב זה עלולה להיות עליה בערכי הלחץ התוך עיני. לחץ מוגבר בעין פוגע בתפקוד עצב הראיה ופוגע בשדה הראיה ובחדות הראיה.
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
