לחץ תוך עיני מוגבר מהווה גורם סיכון עיקרי במחלת הגלאוקומה, אולם בכ- 10% מחולי הגלאוקומה הלחץ נמדד בטווח התקין. למרות הלחץ התקין עצב הראיה ושדה הראיה נפגעים בדומה לגלאוקומה עם לחץ מוגבר. בחולי גלאוקומה עם לחץ תקין שכיחות מחלות עם התכווצות כלי דם, כגון מיגרנה ותופעת ריינו, ומחלות לב וכלי דם.
פגמים בעצב הראיה ובשדה הראיה אינם יחודיים למחלת הגלאוקמה בלבד, לכן כאשר הלחץ התוך עיני תקין, ועצב הראיה פגוע, יש לבצע בדיקות לשלילת גורמים אחרים למחלת העצב. עצב הראיה עלול להפגע עקב מבנה מולד לא תקין, או ארוע איסכמי של העצב (הפרעה באספקת הדם והחמצן לעצב הראיה, אשר פוגעת בתפקודו), וכן עקב ממצא הלוחץ על העצב.
כאשר הלחץ התוך עיני הנמדד תקין, וקיימים שינויים אופיניים לגלאוקומה בעצב הראיה ובשדה הראיה, מומלץ לבצע מדידות חוזרות או עקומת לחץ לאורך היום. מדידות הלחץ בשעות שונות לאורך היממה נועדו לגלות לחץ מוגבר. במידה והלחץ תקין בכל המדידות ניתן לאבחן גלאוקומה עם לחץ תקין.
למרות שהלחץ ב-NTG תקין, יש יתרון לטיפול בהורדת הלחץ במניעת התקדמות המחלה.
במחקר גדול בחולי גלאוקמה עם לחץ תקין נמצא שהורדת הלחץ התוך עיני ב- 30% ויותר מקטינה את התקדמות המחלה מ-35% ל-12%. במיעוט המקרים הטיפול להורדת הלחץ אינו מסייע בהאטת התקדמות המחלה.
הטיפול בגלאוקומה עם לחץ תקין דומה לטיפול בגלאוקומה רגילה. לרב מטפלים בתחילה בטיפות עיניים המיעדות להורדת הלחץ בעין, ובמקרים בהם חלה התקדמות במחלה למרות הטיפול בטיפות, טיפול בלייזר או ניתוח עשויים לעזור.
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
