מבנה העין ותפקודי הראיה

מבנה העין

מבנים בעין ובארובה

מערכת הדמעות

תפקודי הראיה

מבנה העין

העין בעלת מבנה כדורי וממוקמת בארובת העין הגרמית. העין בנויה ברובה מדופן חזקה הקרויה לובן עין. בחלקה הקדמי של העין נמצאת הקרנית, רקמה שקופה האחראית להכוונת קרני האור לפנים העין. פנימה לקרנית מצויה רקמה צבעונית- זוהי הקשתית. הקשתית בעלת גוון חום, כחול, ירוק או רב-גונית. בין הקרנית לקשתית ממוקמת הלשכה הקדמית של העין. הפתח במרכז הקשתית הינו האישון, הפתח דרכו חודרות קרנית האור מחלקה הקדמי של העין דרך העדשה אל פנים העין. העדשה ממוקמת מאחורי הקשתית, והיא אחראית לשינויים במיקוד בעת העברת המבט מרחוק לקרוב ולהיפך. בקרקעית העין נמצאת הרשתית, אשר קולטת את קרני האור ומקודדת אותם לאותות חשמליים, המועברים למח באמצעות עצב הראיה.

מבנים בעין ובארובה

ארובת העין- גלגל העין מוגן בתוך מבנה גרמי של ארובת העין המורכב מ-7 עצמות גלגלת שונות. פנים הארובה מכיל בנוסף לעין עצמה את שרירי העין החיצוניים, רקמת שומן, בלוטת הדמעות, עצב הראיה ועצבים וכלי דם מרובים.

עפעפיים- לכל עין עפעף עליון ועפעף תחתון. בכל עפעף מצויים ריסים ובלוטות רבות המפרישות את המרכיב השומני של הדמעות, החשוב למניעת התנדפות מהירה של הדמעות ויובש בעיניים. בצידם הפנימי של העפעפיים מצויים פתחי הצינוריות המנקזות את הדמעות.

שרירי העין- שתי העיניים מונעות על ידי שרירים חיצוניים המתחברים ללובן העין. קיימים 4 שרירים ישרים ו-2 שרירים אלכסוניים ושריר נוסף האחראי לפקיחת העין. השרירים החוץ- עיניים מעוצבבים על ידי עצבים שמקורם מחי, והתיאום בין השרירים של שתי העיניים חיוני למניעת פזילה או ראיה כפולה.

לובן העין, sclera- דופן גלגל העין, הבנוי מרקמה לבנה ועמידה.

דמית, choroid- רקמה המכילה כלי דם רבים, הממוקמת פנימית ללובן העין. רקמנ זו אחראית להזנה של השכבות החיצוניות של הרשתית.

רשתית, retina- רקמה עצבית הקולטת את קרני האור שחדרו לעין ומקודדת אותם לאותות חשמליים. הרשתית מכילה מיליוני קולטנים הרגישים לאור, הנקראים קונים ורודים. הקונים אחראים לראייה בתנאי תאורה, ראיית צבעים וראיית פרטים קטנים. הרודים אחראים לראיית לילה, ולהבחנה בתנועה. סיבי הרשתית מתאגדים לעצב הראיה.

מקולה, macula- מרכז הרשתית בו מתקבלת התמונה המרכזית. המקולה ריכוז גבוה של קולטנים מסוג קונים, המאפשרים ראיה באור של צבעים ופרטים רבים.

עצב הראיה, optic nerve- האור הנקלט בקולטני הרשתית מתורגם לאותות חשמליים, אשר מועברים דרך סיבי הרשתית ועצב הראיה אל המח. עצב הראיה חוצה את ארובת העין, והמשכו מתחבר למסלולי הראיה במח, אשר מגיעים לאונה האוקסיפיטלית, האונה האחורית במח.

זגוגית, vitreous- פנים גלגל העין האחורי מלא בג'ל הזגוגית. הזגוגית מכילה 99% מים, והיא צמיגה ושקופה. הזגוגית צמודה לדופן העין. עם ההתבגרות ג'ל הזגוגית עובר תהליך התנזלות, ואף נפרד מדופן העין. תופעה זו, הקרויה posterior vitreous detachment, עלולה לגרום לראיית "זבובים" בשדה הראיה, ואף לגרום לקרעים ברשתית.

קרנית, cornea- רקמה שקופה וחזקה בחלקה הקדמי של העין, האחראית לשבירת קרני האור פנימה לוך העין ןלהגנה על העין. שקיפותה של הקרנית מושגת הודות למבנה מדוייק להפליא של סיבי הקרנית.  תאים ייחודיים בחלקה הפנימי של הקרנית (תאי אנדותל הקרנית) סופגים נוזלים מהקרנית ושומרים על שקיפותה.

קשתית, iris- הרקמה הצבעונית הנראית כשמביטים בעיניים. הקשתית יכולה להיות בצבעי חום, כחול, ירקרק ושילובי צבעים. רקמת הקשתית מכילה שני שרירים עדינים האחראים לצמצום האישון ולהרחבתו.

אישון, pupil- הפתח המרכזי בקשתית. האירון משמש כצמצם. בתנאי תאורה חזקה האישון מתכווץ, ובלילה האישון מתרחב, ומגביר את כמות האור החודר לעין.

עדשה, lens- העדשה מרכזת את קרני האור שחדרו לעין ומכוונת אותן לכיוון הרשתית. לעדשה, כפי ששמה מעיד, אכן צורת עדשה, והיא מתקמרת כאשר אנו מביטים על מטרה קרובה. בצעירותנו העדשה שקופה לחלוטין. עם ההתבגרות העדשה יכולה לאבד משקיפותה, וכל עכירות בעדשה קרויה קטרקט. קטרקט נגרם גם מגורמים אחרים, חבלה, תרופות, וגורמים מולדים.

בגיל המבוגר העדשה מאבדת מיכולתה לשנות את המיקוד, מצב הנקרא פרסביופיה, ומתבטא בצורך במשקפיים לקרוב, במשקפי קריאה.

גוף העטרה, ciliary body- שריר האחראי למיקוד על ידי העדשה. העדשה מחוברת לגוף העטרה עלי ידי מיתרים רבים ועדינים. כאשר שריר העטרה מתכווץ, המיתרים נרפים, העדשה מתקמרת וממקדת לקרוב. במבט לרחוק, השריר נרפה, והעדשה משתטחת.

בגוף העטרה נוצר הנוזל התוך עיני.

לשכה קדמית, anterior chamber- החלל בין הקרנית לקשתית. בלשכה הקדמית נמצא נוזל העין, והוא מנוקז בזווית שבין הקרנית לקשתית, לתעלה עדינה הנקראית תעלת שלמס.

לשכה אחורית, posterior chamber- החלל שבין הקשתית לעדשה. שם נוצר נוזל העין, אשר זורם דרך פתח האישון ללשכה הקדמית.

מבנה מערכת הדמעות

דוק דמעות- הדמעות מורכבות מ-3 מרכיבים: מרכיב מימי, מרכיב מוקואידי ומרכיב שומני. המרכיב העיקרי המימי מיוצר על ידי בלוטת הדמעות, הממוקמת מעל גלגל העין בחלקה הקדמי החיצוני של הארובה. הדמעות מתפזרות על פני העין בעת המצמוץ. ציפוי באופן אחיד על פני העין בזכות הפרשה מוקואידית מתאים בפני העין החיצונית. שכבה חיצונית שומנית דקה המופרשת מבלוטות בעפעפיים מונעת אידוי מהיר של הדמעות.

ניקוז הדמעות- הדמעות מתנקזות לצינוריות עדינות שפתחיהן נראים בקצה הפנימי של העפעף העליון והתחתון. צינוריות אלו מתנקזות לשק הדמעות, המצוי בחלקה הקדמי הפנימי של הארובה. צינור נוסף מחבר את שק הדמעות לחלל האף.