התוכן העיקרי

הודעת התראה

השתלת עדשה טורית בניתוח קטרקט - שיפור משמעותי באיכות הראיה לחולי קרטוקונוס

כיצד ניתן לשפר בצורה משמעותית את איכות ראייתם (ואיכות חייהם) של מטופלי קרטוקונוס, במהלך ניתוח הקטרקט - כל זאת תוכלו לקרוא במאמרם המשותף של
ד"ר עדי מיכאלי ועדי לוי. 

מאת: ד"ר עדי מיכאלי (מנתחת בכירה לקטרקט ומומחית קרנית)
ועדי לוי (B.Sc , M.H.A - מנהלת מרכז הפרימיום),   ממרכז עין טל

 

 

קרטוקונוס הינה מחלת קרנית המתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות ומתאפיינת בהידקקות של הקרנית. הידקקות זו יוצרת בקרנית מראה קוני, לרוב א-סימטרי ובולט יותר בחלק התחתון והחיצוני (טמפורלי) של הקרנית.
המחלה בדרך כלל מחמירה בהדרגה , ובדרך כלל בין הגילאים 30-35 היא מתייצבת ולא מתקדמת יותר, אם כי קיימים מקרים יוצאי דופן.
השינוי בקרנית גורם להפרעה תשבורתית, המצריכה מהמטופל הרכבת משקפיים או עדשות מגע (בדרך כלל מדובר בעדשות מגע קשות), ולרוב נמצא אסטיגמטיזם (צילינדר) גבוה במטופלים האלה.


(קרטוקונוס - תמונת אילוסטרציה)

הטיפול במחלה, המכונה "Collagen Crosslinking", הינו טיפול בקרינת UV (אולטרא סגול) המקשיח את הקרנית, ומטרתו לעצור את התקדמות הקרטוקונוס ואת התדרדרות הראייה כתוצאה מכך.

 

קטרקט
מחלה של עדשת העין הפנימית, שבה העדשה מתעכרת וכתוצאה מכך איננה מאפשרת ראיה מיטבית. בדרך כלל הקטרקט מופיע בגיל מבוגר יחסית, גיל שבו מחלת הקרטוקונוס כבר יציבה מזה שנים.
בזמן ניתוח הקטרקט מוחלפת העדשה העכורה בעדשה מלאכותית. עם ההתקדמות הטכנולוגית בניתוח ובעדשות התוך עיניות, קיבל ניתוח הקטרקט ערך מוסף של אפשרות להסרת המשקפיים.
תוך כדי הניתוח , ניתן לתקן קוצר ראיה, רוחק ראיה, להפחית את התלות במשקפיים על ידי השתלת עדשות מולטי-פוקאליות וגם לתקן את האסטיגמטיזם במידה שקיים.

כפי שהוזכר קודם לכן, במחלת הקרטוקונוס נמצא לרוב אסטיגמטיזם, שהוא למעשה ביטוי למבנה צילינדרי של הקרנית המביא להשתברות מורכבת של קרני האור.
בדרך כלל מדובר בצילינדר שחלקו סדיר וחלקו השני בלתי סדיר (לא סימטרי), ולפיכך מטופלי קרטוקונוס רואים טוב יותר עם עדשת מגע לעומת עם משקפיים.

 

ניתוח קטרקט לחולי קרטוקונוס
בניתוח הקטרקט בחולי קרטוקונוס ניתן להפחית את מידת הצילינדר באופן  משמעותי,  אך לא תמיד לבטלו כליל, שכן העדשה התוך עינית יכולה לשפר רק את המרכיב הסדיר של הצילינדר ואת המספר הכללי של קוצר הראיה הקיים במטופלים אלו.
זאת ועוד, לאור מבנה הקרנית של חולי קרטוקונוס, ישנם מקרים רבים בהם מדובר באסטיגמטיזם גבוה יחסית שלא קל לתקנו, אפילו לא בעדשת מגע.

הפחתת הצילינדר יכולה להביא למצב בו חדות הראיה חוזרת להיות טובה כל כך, עד כי אותם מנותחים מרגישים שמעולם לא ראו כל כך טוב, כי כבר שכחו איך זה להיות ללא הצילינדר.
כיום, מגיעות העדשות התוך עיניות עם תיקון גבוה של עד 8 דיופטר צילינדר בעדשות סטנדרטיות, ואף יותר בעדשות בהזמנה מיוחדת.

בכדי לבדוק מי מתאים להשתלת עדשה כזו המתקנת צילינדר (עדשה זו מכונה: "עדשה טורית") – עוברים המועמדים לניתוח קטרקט עם עדשה טורית (גם אלה בעלי אסטיגמטיזם ללא קרטוקונוס) בדיקה מדוקדקת וקפדנית, בה מודדים את הקרנית, את קמירותה, את מידת הצילינדר ועוד.
הבדיקה מבוצעת במספר מכשירים, כולל מיפויי קרנית וביומטריות עיניות. לאחר מכן מבוצע עיבוד של כל הנתונים שהתקבלו וחישוב מתמטי של כוח העדשה שיש להשתיל ומנח העדשה המומלץ בתוך העין.
חישוב העדשה במקרי קרטוקונוס הינו מורכב, ולאחר שקלול של כל המדדים  - מתקבלת ההחלטה האם אכן יש אפשרות להשתיל עדשה טורית, והאם העדשה תוכל לבטל, או לפחות לשפר, את מידת האסטיגמטיזם בצורה משמעותית.
לאחר שיחה עם המנותח, מתקבלת ההחלטה הסופית והעדשה מוזמנת ליום הניתוח. יש לציין כי קיימים מקרים בהם לאחר עיבוד הנתונים ההמלצה תהיה להשתיל עדשה סטנדרטית, ללא תיקון הצילינדר, ולאחר מכן ימשיך המטופל להרכיב משקפיים או עדשות מגע עם תיקון הצילינדר המלא.

יש לזכור כי מדובר במקרים מורכבים. קיימים שני חסרונות בולטים שצריך לזכור. ראשית, לאחר השתלת עדשה טורית יתכן קושי רב בהתאמת עדשת מגע לעין. נקודה זו יכולה להיות משמעותית לחולי קרטוקונוס, אשר איכות ראייתם לעיתים טובה עם הרכבת עדשות המגע. במטופלים שכן ירצו או יזקקו לעדשת מגע לאחר ניתוח הקטרקט, יתכן כי כדאי יהיה לשקול השתלה של עדשה סטנדרטית ולא עדשה טורית, ולהשאיר את המשך התיקון הרפרקטיבי לעדשת מגע.

חסרון נוסף של השתלת עדשה טורית תוך עינית הינו הסיכוי הקיים לצורך בניתוח נוסף, לתיקון מנח העדשה בתוך העין לפי הצורך. קיימים מקרים, נדירים יחסית, בהם לאחר הניתוח נותר צילינדר מסוים על אף השתלת העדשה הטורית. במקרים אלו מבוצע חישוב "הפוך". אם אכן מתקבלת הערכה כי חיוג העדשה צפוי להפחית את הצילינדר ולשפר משמעותית את חדות הראייה של המטופל, מוצע הניתוח למטופל. תיקון זה הינו פשוט יחסית ואורך דקות ספורות.

 

לסיכום:
בניתוח הקטרקט המודרני, הנחשב כיום גם לניתוח רפרקטיבי, ניתן לעיתים לשפר בצורה משמעותית את איכות ראייתם (ואיכות חייהם) של מטופלי קרטוקונוס, הסובלים מאסטיגמטיזם גבוה.