התוכן העיקרי

הודעת התראה

אבחון הגלאוקומה וגורמי סיכון

אבחנת המחלה נעשית על ידי רופא העיניים. האבחנה מבוססת על שילוב של פגיעה מבנית בעצב הראיה המלווה בפגיעה תפקודית המתבטאת בצמצום שדה ראיה.

למחלה זוהו מספר גורמי סיכון. לחץ תוך עיני גבוה הינו גורם הסיכון החשוב ביותר לגלאוקומה. הלחץ התוך עיני נקבע על- ידי שיווי המשקל בין כמות הנוזל הנוצר בעין לבין כמות הנוזל המנוקז ממנה. הלחץ בעין נמדד על ידי רופא העיניים ונרשם בערכים של מ"מ כספית הוכח כי הפחתת הלחץ התוך עיני מעכבת ואף מונעת בחלק מהמקרים את התקדמות המחלה. עם זאת, המחלה יכולה להופיע גם בערכי לחץ תוך עיני נורמליים.  

גורמי סיכון נוספים הינם:

  • גלאוקומה ידועה בקרב קרובי משפחה
  • גיל מבוגר
  • מוצא- שכיחות המחלה גבוהה יותר באנשים ממוצא אפריקאי.
  • קרנית מרכזית דקה.

כמו כן קיימים גורמי סיכון המעלים את הסיכון לחלות בגלאוקומה: קוצר ראיה (מיופיה), רוחק ראיה (היפראופיה), מחלות וסקולריות שונות, כגון: מחלת לב, יתר לחץ דם, מגרנות  וסוכרת.

תסמיני הגלאוקומה:

בשלבים המוקדמים של המחלה אין לרוב פגיעה בשדה הראייה וגם פגמים קלים בשדה הראייה המופיעים בהמשך לרוב אינם מורגשים. המחלה אינה מלווה בכאבים, הרגשת לחץ או מיחושים מיוחדים, כך שהמחלה מתגלה לרוב באופן אקראי ע"י רופא העיניים.

מתי חשוב להיבדק?

הגלאוקומה היא מחלה נפוצה ומסוכנת. טיפול מוקדם עשוי למנוע עיוורון. לאור חשיבות הגילוי והטיפול המוקדמים, מומלץ לערוך בדיקות סקר חד שנתיות לכל אדם מעל גיל 40. חשיבות הבדיקה התקופתית עולה ככל שעולה מספר גורמי הסיכון הידועים למחלה, לרבות: לחץ תוך עיני מוגבר וגיל מבוגר.

דרכי אבחון:

רופא עיניים מומחה לתחום הגלאוקומה יבצע תחילה בדיקת עיניים מלאה, וייעזר בבדיקות שונות. יש לבדוק את  הלחץ התוך עיני, את מבנה עצב הראיה, את עובי הקרנית ואת תפקודי הראיה השונים, לרבות: חדות ראיה, שדה ראיה ועוד.  ניתן להיעזר גם בבדיקות דימות שונות, כגון ה-OCT המשמש לאבחון ולמעקב אחר השנויים בעצב הראיה לאורך זמן.